בן אברהם ויפה. נולד ביום י"ז בטבת תשי"ד (19.12.1953) בתל- אביב. נקרא ע"ש סבו, שנפל כפרטיזאן ביערות אוקראינה בלחמתו נגד הצורר הנאצי. למד בבית-הספר הממלכתי-דתי 'אמונים' וסיימו בהצטיינות. גם זכה בפרסים ראשונים בחידונים פומביים שונים. לאחר-מכן למד במדרשייה הדתית 'נועם' שבפרדס-חנה וסיימה בשנת 1971. לקראת סוף לימודיו נרשם ונתקבל, לאחר מבחנים במסגרת העתודה האקדמית, לפקולטה לרפואה באוניברסיטת חיפה. אך ברגע האחרון ביכר לסיים תחילה את השירות הסדיר ולאחר-מכן להמשיך בלימודים האקדמיים.

בפברואר 1972 גויס יוני לצה"ל והוצב לחיל-התותחנים. בסוף מרס סיים את הטירונות ונתקבל לקורס לתותחני-רכב. לאחר-מכן עבר קורס-מ"כים. מלחמת יום-הכיפורים תפסה אותו בשלב הסופי של קורס הקצינים. יונה נשלח לחזית הצפון ומילא תפקידים שונים כקצין-תותחן. בראשית נובמבר 1973 נאספו משתתפי הקורס בעבדת, ושם הוענקו דרגותיהם, ויוני עוטר בדרגת סגן-משנה.

לאחר שהות קצרה בדרום נשלח יוני שנית לצפון, שם התנהלה אז מלחמת ההתשה בכל- עוזה. סופח ליחידת חיל-רגלים, שהיתה פעילה בגזרה במלחמה נגד הסורים. שימש כקצין- תצפית. לאחר הפרדת הכוחות נשלח לדרום, כקצין-הדרכה בבסיס-אימונים. בנובמבר 1974 קיבל דרגת סגן. בשלב זה התארס יוני עם בחירת-לבו, והשניים החלו לתכנן את חתונתם ואת חייהם המשותפים - לאחר השחרור, הקרב ובא.

יוני כתב נתקבל כתלמיד באוניברסיטת 'בר-אילן' במקצועות ראיית-חשבון וכלכלה, אבל הממונים עליו בצבא שמו את עינם בקצין המוכשר והמסור, שידע למלא כל תפקיד שהוטל עליו בשלמות, והציעו לו להוסיף ולשרת כמפקד-תותחנים פיקודי של מרחב שלמה. יוני התקשה לסרב להצעה זו, לנוכח מצבה הביטחוני של המדינה, והסכים לחתום קבע לשנה אחת נוספת. התפקיד האחראי, שהופקד בידי הבחור בן ה-22, מילא את לבו גאוה וסיפוק, והוא השקיע עצמו כל-כולו למילוי המשימה - ביצור הפיקוד במרחב-שלמה. העבודה עוד רבתה, כאשר נתחם הסכם-הביניים עם מצרים וצריך היה לפנות מספר רב של מוצבים מגזרתו.

באמצע תנופת העשייה הקדחתנית קופחו חייו של יוני עקב תאונה. כך נפל במילוי תפקידו - ביום כ"ה באלול תשל"ה (1.9.1975). הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבקרית- שאול. הניח אחריו הורים ושתי אחיות.

"כשלושה חודשים עשה יוני ז"ל רבות באותן משימות שהוטלו עליו, מעל ומעבר למצופה" - דברי מפקדו האחרון של יוני במכתבו למשפחה השכולה.